השבוע, לפני שנה קיבלתי החלטה שבנתיים משנה לי את החיים מהקצה אל הקצה.
לפני כשנה , החלטתי שאני מפסיק לעשן.

פשוט, בוקר אחד מצאתי את עצמי ללא רצון לעשן סיגרייה. האמת זה קורה מדי פעם. רוצים "לנקות את הגוף" , לעשות "הפסקה" קלה.
באותו יום לקראת הערב שמתי לב שעדיין לא עישנתי. אז אמרתי לעצמי "יאללה, נעשן כבר מחר… מה יהיה?". למחרת אותו סיפור. וכך עברו להם הימים עד שפתאום שמתי לב שהחזקתי מעמד כמעט שבוע. אז בעצם התקבלה אצלי ההחלטה – בוא ננסה להפסיק לעשן.

שניה לפני חייבים להבין – מדובר על הרגל עישון שהתחיל כחברתי ולאחר מכן הפך ל…פשוט עוד הרגל.
התחלתי לעשן בתחילת שנות ה2000, מקרה אחד שהחדיר לי את ה"מוטיבציה" לעשן היה מקרה שהתחבאתי בתעלה בזמן שהחברה מיריחו יורים עלינו, מחכה למסוק שיגיע לספק מענה לירי.
באותה מקרה – אחד הקצינים פנה אלי ושאל אותי אם אני מעשן, אמרתי שלא, והוא אמר "אז כדאי שתתחיל!" באותו רגע הבנתי שאם כבר יורים עלי, אז לפחות נהנה מהחיים, לפחות ככה הוא נראה.

התחלתי עם Marlboro light ומהר מאוד עברתי ל-Marlboro אדום (חזק יותר) ומשם עברתי לנובלס
(בשמו האנגלי – No.Bless – אין ברכה).
כשאני התחלתי , נובלס עלה בסביבות ה6 שקל, לפני שנה נובלס עלה בסביבות ה11.50 (עלייה מטורפת).
בחישוב מהיר, בתור אחד שעישן לפחות קופסא ליום (בדרך כלל יותר, אבל קצת פחות בסופי שבוע) אם מחשבים קופסא ליום * 365 יוצא שבשנה האחרונה חסכתי כ4015 שח!

סביר להניה שהוצאתי את הכסף הזה על מזון (ומפה זה מקפיץ אותי להחלטה אחרת שקיבלתי לפני כחודשיים – דיאטה, על כך נרחיב בפוסט אחר).

כמה עובדות נוספות:

  • לא, אני לא קיביוצניק, התחלתי לעשן דווקא נובלס בגלל/בזכות קיבוצניק שהכרתי, בחור נפלא בשם אביעד אדם מקיבוץ איילת השחר.
  • לעשן נובלס זה כמו לאכול ביצת קינדר – אתה לא יודע מה תקבל ברגע שתאפר, לפעמים קיבלתי חתיכות עץ, לפעמים זרדים, ואפילו חתיכת זכוכית.
  • התענוג הגדול לעשן נובלס : אף אחד לא רוצה לקחת ממך סיגריה, למרות שאתה מוכן לתת.
  • לא משנה מתי פתחת את הקופסא, ברגע שמצאת סיגריה ש"עמדה" בחוץ יותר מדי זמן – היא הופכת להיות משובחת יותר.
  • פעם אחד עצרה אותי משטרה (ברמת השרון) והשוטר התעקש שהריח שמגיע מהסיגריות שלי (נובלס כמובן) הוא ריח של גראס. מה שכמובן לא היה נכון.
  • ניסתי פעם להפסיק לעשן עם זיבאן, אותו כדור שמוריד את החשק לעשן, חוץ למעצבן אותי בטירוף (יובש בפה, חוסר ריכוז, עצבנות) הוא לא עשה הרבה, אומנם יש לא מעט אנשים שסיפרו לי שלהם הוא עזר.
  • בשנה שחלפה לקחתי 3 סיגריות, כל אחת היתה יותר מגעליה מהשניה ולא יכולתי לעשן יותר מ2 שאחטות.
  • היום, סיגריות זה מגעיל אותי בטירוף, לא יכול לסבול את הריח הזה, בייחוד לא את זה של השכן מלמטה.

אני בהחלט מאמין שמדובר על כח רצון, כל מי שמעשן – שווה להפסיק, בהחלט תענוג. בניגוד לכותרת, לא אני לא ממש מחפש תחליף אך לאחרונה גילתי את התענוג שלאחר ספורט, כמה שזה מצחיק בהחלט מקבלים סוג של "rush" לאחר ריצה/הליכה ארוכה, אני עדיין בודק את זה, אבל יש מצב שזה ממכר.

אז זהו, בהחלט שנה מאתגרת – מקווה לעוד הרבה שנים של החזקת מעמד.